מה אסור להכניס לכלי AI כשכותבים דוח או תסקיר?
בקצרה: לא מכניסים לכלי AI ציבורי שום פרט שמזהה אדם, שום מידע רפואי, משפטי או סוציאלי על אדם מסוים, ושום מסמך מהתיק. וגם אם משתמשים בכלי לניסוח, האחריות על כל מילה בתסקיר נשארת שלכם: התקנות אוסרות על עובד סוציאלי לתת דוח או תסקיר כוזב או מטעה.
מה אף פעם לא מעתיקים לצ'טבוט?
- שמות, תעודות זהות, כתובות, טלפונים, תאריכי לידה.
- שמות של ילדים, בני משפחה, בתי ספר ומקומות עבודה.
- אבחנות, תרופות ומידע רפואי.
- מידע על הליכים משפטיים, תיקים במשטרה או בבית משפט.
- מסמכים סרוקים, מכתבים, החלטות ועדה או פרוטוקולים.
- הקלטות או תמלולים של פגישות.
- פרטים נדירים שמזהים אדם גם בלי שם.
אז במה כן אפשר להיעזר?
- לבנות שלד של דוח או תסקיר, בלי תוכן אמיתי.
- לבקש מילים חלופיות למשפט כללי שכתבתם.
- לבדוק אם הניסוח ברור ומכבד.
- לקבל רשימת נושאים שכדאי לכסות.
למה הזהירות הזו חשובה?
תסקיר יכול להשפיע על החלטות גדולות בחיים של אדם. AI עלול להוסיף פרטים שלא היו, לנסח מסקנות חזקות מדי, או להכניס הטיות. תקנות האתיקה קובעות שעובד סוציאלי לא ייתן דוח או תסקיר כוזבים או מטעים, ושישמור בסוד כל מידע שמגיע אליו בעבודה. לכן ניסוח של AI הוא רק טיוטה, ואתם בודקים כל משפט.
מה זה אומר בישראל?
כל עיבוד של מידע אישי כפוף גם לחוק הגנת הפרטיות, שעודכן בתיקון 13 (בתוקף מאוגוסט 2025), ולנוהלי הארגון. אם יש בארגון כלי AI מאושר וסגור, הכללים שלו קובעים מה מותר. אם אין, הכלל פשוט: שום מידע מזהה.
המדריך נכתב בעזרת בינה מלאכותית ונועד לעזרה כללית בלבד. הוא לא מחליף את נוהלי הארגון, הדרכה מקצועית או ייעוץ משפטי. מדיניות התוכן: התקצירים באתר נכתבים ומתפרסמים באופן אוטומטי בעזרת בינה מלאכותית, ואינם עוברים בדיקה אנושית לפני הפרסום. לפני שמסתמכים על פרט כלשהו, בודקים במקור.